"אנשים, לכו ללמוד"
ראיון עם איציק אברכהן- מנכ"ל שופרסל

איציק אברכהן בוגר אניברסיטת חיפה,  בעל תואר ראשון ושני במדע המדינה, מכהן כיום
כמנכ"ל שופרסל ונבחר על ידי איגוד השיווק הישראלי לאיש השיווק של יוני 2015.

 כיצד אתה זוכר את חוויית הלימודים באוניברסיטת חיפה?
תקופת הלימודים זכורה לי לחיוב. שבתי אל ספסל הלימודים שנים רבות לאחר סיום התיכון, הגעתי לאוניברסיטה בשל, רעב ונלהב להכיל את הידע, המידע והכלים החדשים. השיעורים היו פוריים ודינמיים, והסבו לי הנאה ואתגר אינטלקטואלי עשיר. באופן מפתיע, נהניתי אפילו ממטלות הבית והמבחנים. אלו היוו עבורי הזדמנות פז לעיין ולחקור מקורות שלא הייתי נחשף אליהם בדרך אחרת. תקופת המבחנים הייתה מאתגרת. הייתי חלק מן המסגרת הצבאית ובמקביל למדנו מבוקר עד ליל לפני כל בחינה. נהניתי כל כך שלא המתנתי והתחלתי את לימודי התואר השני במקביל ללימודי התואר הראשון.

האם זכור לך מרצה שעורר בך השראה באופן מיוחד במהלך לימודיך?
זכורים לי אפילו שני מרצים מעוררי השראה. הראשון, פרופ' אבי בן צבי, מורי ורבי, איש מרתק, מומחה בתחום יחסי ארצות הברית-ישראל, תחום שנגע לליבי ואהבתי כל כך ללמוד אותו. השיעורים עמו תמיד היו מעניינים, מעשירים ומעוררי דיון ומחשבה רבה. השני, פרופ' ארנון סופר, אדם ומרצה יוצא דופן, אשר יצר עבורנו חווית לימודים מרתקת ומהנה. המרצים שלי תמיד הפגינו ידע ובקיאות נרחבים שאפשרו לייצר דיאלוג רחב ומפותח.

למדת לתואר ראשון ושני במדעי המדינה. כיצד אתה מרגיש שהתארים סייעו בתחום העיסוק שלך כיום?
כאדם וכמנהל אני מאמין שהדבר החשוב ביותר בלימודים הוא היכולת שלהם להעשיר אותך בידע חדש, להעניק לך את היכולת ללמוד ולהקשיב לאנשים אחרים ולהתפתח עמם ובעזרתם. מדע המדינה עוסק בהיסטוריה, ביחסים בינלאומיים ובמערכות יחסים בין ובתוך מדינות. יחד ולחוד, כל אחד מהנושאים הללו מובילים אותך במישרין ובעקיפין לעולם הניהול ומלמדים אותך להניע אנשים. כל נושא שלמדתי העניק לי פיסת ידע שהפכה לרכיב נוסף בתמהיל הניהולי שלי. כך, שילוב לימודי התואר עם המסגרת הצבאית שהתפתחתי בתוכה, יצרו את ה"DNA" שלי כמנהל. הלימודים האקדמיים חלחלו לתוכי והפכו אותי לאדם טוב יותר ולמנהל טוב יותר.

מה היית ממליץ למי שמתלבט האם ללמוד תואר בתחומים אלה?
אמביציה, חינוך טוב ומוטיבציה גבוהה המשולבים עם רצון להתקדם ולהצליח אינם ברי תחליף, אלו הם הרכיבים במתכון להצלחה כמנהל וכאדם. כסטודנט בעבר וכמנהל בהווה, אני ממליץ לצעירים בתחילת דרכם לבחור בתחום אליו הם מתחברים יותר מכל. אדם שלומד ורוכש ידע מגדיל את סיכוייו להצליח ולהגיע להישגים בהווה ובעתיד.

באיזו מידה אתה רואה חשיבות במעורבות של בוגרים בסיוע וקידום האוניברסיטה? 
לתפיסתי, מעורבות בוגרים בפעילות האוניברסיטה הינה בעלת ערך רב. בעבר לא הבנתי זאת. היום אני יכול לומר שמעורבות בוגרים תורמת לחיזוק המוטיבציה של אנשים טובים לפתח שאיפות, להתקדם, להתפתח ולהגיע רחוק. כבוגר האוניברסיטה וכמנכ"ל שופרסל, נהניתי להתארח בתכנית ללימודי תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת חיפה ולשתף את הסטודנטים בתהליכים שעברתי ובניסיון שצברתי לאורך הדרך. כבוגר, אני בהחלט מעוניין להיות מעורב יותר בפעילויות העוסקות בעידוד ובפיתוח כישורי ניהול והנהגה טובים יותר בקרב דור העתיד של מדינת ישראל.

 מילה לסיום?
אנשים, לכו ללמוד! זה חשוב!

על הדרך המהירה להצלחה
שיחה עם אהוד סביון, מנכ"ל דרך ארץ הייוייז

אהוד סביון, בוגר אוניברסיטת חיפה בגיאוגרפיה ומוסמך האוניברסיטה במדעי המדינה,
קצין בכיר בחיל הים, משמש מזה 16 שנים כמנכ"ל "דרך ארץ הייווייז" והיה אחד ממקימיו של כביש 6. לימודיו האקדמיים היו לדבריו אבן דרך חיונית בהצלחת מפעל חייו - פרויקט התשתיות הלאומי. אהוד אינו אופטימי לגבי עתידם של פקקי התנועה בישראל וממליץ לסטודנטים להרחיב את אופקיהם באמצעות לימודים אקדמיים רחבים ובינתחומיים.

אלו מרצים השפיעו על תפיסת עולמך?
הייתי קצין בכיר בחיל הים, ובמקביל, התחלתי את לימודי לתואר ראשון באוניברסיטת חיפה. במסגרת קורס פיקוד ימי למדנו גיאוגרפיה, היות וזה תחום המשלב העשרה בנושאים רבים ויישומיות גבוהה, הן במסגרת הצבא והן בחיים האזרחיים. בחרתי להתמחות בתחבורה ונמלים ולמדנו במשך ארבע שנים, במקביל לפעילות הצבאית. אני זוכר את לימודי הגיאוגרפיה הפיזית, את הסיורים הגיאולוגיים ואת לימודי הגאומורפולוגיה והחופים. פרופ' יהודה חיות, פרופ' ברוך קיפניס ופרופ' ארנון סופר היו מהמרצים הבולטים והמשפיעים שהקנו לנו את הרקע ותמכו בנו מבחינה אקדמית לאורך הלימודים. הקורסים עזרו לי מאד בתקופת השירות הצבאי. לימוד קווי הספנות בעולם, המסחר הימי והמשמעויות שלו במשפט הבינלאומי למשל תרמו לי במיוחד. בתקופה בה הוטל סגר ימי על עזה, נושא המשפט הבינלאומי היה רלבנטי. עבודת סמינריון מקיפה שכתבתי עסקה באפשרות המעבר היבשתי לצורך מעקף של תעלת סואץ ועד היום הנושא הזה רלבנטי.

רבים טוענים כי יש הבדל משמעותי בין הלימודים התיאורטיים לפרקטיקה בתעשייה. מה דעתך בנושא?
חד משמעית לא. ההכשרה האקדמית והצבאית הן שהביאו אותי להצלחה בפרויקט לאומי כמו כביש 6. לימוד נושא הנמלים, המסחר הימי והשינוע, רלבנטי במיוחד לתחבורה ותעבורה ככלל, והוא שהכשיר אותי להובלה מיטבית של פרויקט כביש 6. כשמקימים פרויקט כמו כביש 6, נדרשת תחזית תנועה טובה, דבר שמהווה מקצוע בפני עצמו, ויש צורך ללמוד את מרכזי הביקוש וההיצע. בארץ למשל, ערים ופארקי תעשיה מהווים מוקד משיכה. הלימודים בנושאי מיקרו ומאקרו כלכלה וסטטיסטיקה שנלמדים באוניברסיטה, תורמים מאוד לפרקטיקה. יש לדוגמא מודלים מתמטיים שמאפשרים לכמת ביקוש והיצע בכל קטגוריה. מכניסים את הנתונים לאלגוריתם, לומדים את הצירים התחבורתיים ובהתאם לכך ממקמים את ציר התנועה וקובעים כמה כלי רכב ינועו בכביש בעוד חמש שנים ובעוד עשרים שנה. ניתוח זה הוא הבסיס להקמת הכביש. המודל המתמטי הוא גם הבסיס לחישוב האשראי הדרוש מהבנקים. מעבר לכך, הלימודים תרמו לי רבות גם בנושא של ניהול סיכונים וקבלת החלטות. הקורס בניהול סיכונים סייע להתמודד עם קבלת החלטות ומיפוי סיכונים בהקמת כביש 6. השינוי במחירי הדלק למשל הוא אחד הסיכונים שיש להתמודד איתו, היות והוא משפיע על הביקוש לנסיעה בכביש. הידע הרב בנושא ההתיישבות והדמוגרפיה בארץ שהעביר פרופ' ארנון סופר תמך במידה ניכרת בהבנה ובקביעת תחזית התנועה בכביש 6. את התואר השני שלי עשיתי במדעי המדינה במסגרת תכנית המכללה לביטחון לאומי, עם פרופ' גבי ויימן. לימודי התואר השני זימנו לי, לשמחתי, מפגש חוזר עם פרופ' ארנון סופר. התואר במדעי החברה הופך אותך לדעתי לאדם טוב יותר.

אילו מגמות אתה צופה בתחום התשתיות הלאומיות בשנים הקרובות?
אחת הבעיות העיקריות ההולכת ומתעצמת במדינת ישראל היא מחסור במשאבי קרקע ופקקי תנועה. לצערי אין לי בשורה אופטימית בהקשר זה.  בתחום הבינעירוני התחבורה הציבורית לא מתפתחת בקצב הרצוי, ובתחום העירוני פתרונות כמו הרכבת התחתית בתל אביב - תקועים. אני חסיד של כבישי אגרה וניהול ביקושים ע"י אגרה בכניסות לערים הגדולות. בתחום זה, מדובר בהשקעות עתק ולכן צריך לשלב את המגזר הפרטי עם הציבורי בשיטת ה BOT (בנה-הפעל-העבר).

כבוגר שמהווה מודל לחיקוי והצלחה, האם תוכל להמליץ לסטודנטים שלנו כיצד להפיק את המירב מלימודיהם ולהצליח בקריירה? 
אני לא מבין מדוע לימודי גיאוגרפיה אינם פופולאריים. מדובר במקצוע יישומי ובינתחומי, המאפשר לימוד תוך כדי ניתוח וחקר מקרה והוא סולל לדעתי את הדרך להתמחות על סמך ניסיונם של אחרים. לימודי כלכלה וסטטיסטיקה למשל הם חשובים מאד. יש מקצועות חשובים שהם צרים ולא אינטרדיסציפלינריים כמו חשבונאות, אך אני בעד ללמוד מקצועות רחבים שמקנים בסיס ידע רחב. בשנה האחרונה ללימודים, כדאי להתמחות ולהתמקד בתחום מסוים.

ספר לי קצת על חוויית הלימודים שאתה זוכר מהקמפוס. 
אני זוכר שמאד אהבתי לבוא לקמפוס. סביבה של לימודים, אווירה רצינית ומעניינת. בחוג לגיאוגרפיה היו בעיקר בנות. אנחנו היינו הקצינים מחיל הים, גבוהים ויפים. זו היתה חוויה של לפני עידן המחשבים. ישבנו המון בספריה, עבדנו בקבוצות, כתבנו הרבה עבודות.

מה נחשבת הצלחה בעיניך?
בעידן המודרני הצלחה זו הצלחה בשטח, זו השורה התחתונה, הרווח. לזה מצטרפת תרבות ארגונית נכונהואווירה משפחתית שגורמת לאנשים להגיע לעבודה עם חיוך על הפנים. זה התפקיד שלי כמנכ"ל, לדאוג שהארגון יצליח ע"י רתימת העובד הבודד והפיכתו לשותף מלא למטרה המשותפת.

הלימודים באוניברסיטה כאימון לחיים המקצועיים
שיחה עם אלון גל, בעלים ומנכ”ל תות תקשורת

כאדם שנחשב לקואוצ'ר של המדינה, שהוביל למהפכה בתפיסת הכלכלה המשפחתית,
האם עוד כסטודנט ראית ניצנים שלך כמאמן?
בהחלט. למדתי באוניברסיטת חיפה בסוף שנות ה-80 והייתי פעיל מאד בחוג למדע המדינה.
הייתי נציג החוג במועצת הסטודנטים, התמודדתי על תפקיד לנשיאות המועצה וזכיתי. הייתי נציג יחיד מ"גלעד" והיו שלושים ותשעה נציגי "סלע", שאף הם בחרו בי לראשות המועצה על חשבון חבריהם שהתמודדו. אחר כך החלטתי שצריך להיות באגודה תפקיד הסברה ודוברות. המצאתי תפקיד כזה, שלא היה קיים לפני כן באף אוניברסיטה בארץ. בשמונה השנים שטרם בחירתי, אף נציג של תא גלעד לא נבחר למועצת הסטודנטים. ניהלתי את הקמפיין לבד, בלי כלים או עזרה. עברתי אדם אדם בכל האוניברסיטה, 8,000 איש בזמנו, ורתמתי תומכים. מנהיגות כוללת בעיני הרבה מאד דברים שקשה להגדיר אותם במשפט אחד, אך יותר מכל זו נכונות לשלם מחיר בעד עמדותיך - להשקיע זמן, אנרגיה, כסף ומשאבים, ולא לחשוש ממה יאמרו עליך, להיות מוכן לחלום, לחיות את הרצוי ולא את המצוי. 

איזה חותם מתקופת האוניברסיטה ממשיך ומלווה אותך לאורך השנים?
תקופת התואר הראשון חשובה מאד בעיני, לאו דווקא לעולם העבודה אלא בהתפתחות הידע הכללי וההבנה. אני זוכר את החיים הסטודנטיאליים, את הפעילות באוניברסיטה, את חיי המעונות שביליתי בהם רבות למרות שלא גרתי שם. הייתי גם חבר בחברה הכלכלית מתוקף פעילותי באגודה, וגם שם למדתי הרבה. הפעילות הסטודנטיאלית היתה מדהימה בעבורי. 

אלו מרצים השפיעו על תפיסת עולמך?
יש מרצים שאני זוכר יותר מאחרים, אחד מהם הוא פרופ' אלכס כרמל ז"ל. כרמל היה יו"ר מכון שומכר, מהחוקרים המובילים בעולם להתיישבות נוצרית בארץ ישראל. הוא השפיע על האופי שלי והוא אחת הדמויות המשפיעות עלי עד היום. הייתי עוזר מחקר שלו וזו הייתה חוויה מדהימה. הוא לקח אותי לחקור בניינים בכל הארץ. למדתי על כל היסטוריה של ארץ ישראל דרכו. אספר קוריוז קטן, בזמני יצא חוק שאסר על עישון בכיתות. פרופ' כרמל נהג לעשן ארבע קופסאות ביום של "ברודווי 100", שזו הסיגריה הכי גרועה שיש. כשהתחיל הסמינר, הוא שם ארבע קופסאות על השולחן ואמר: "בשיעור שלי אני מעשן כל הזמן, ומי שזה לא מוצא חן בעיניו מוזמן לצאת מהחדר". חלק יצאו. אני שמחתי, כי אז גם אני עוד עישנתי. באמצע השיעור הוצאתי סיגריה. הוא שאל אותי "מה אתה עושה?" אמרתי לו שאם הוא מעשן, גם אני יכול. והוא ענה שלפי חוקי האוניברסיטה זה אסור. "מה עם הדוגמה האישית?" שאלתי. "אני דוגמה אישית?" הוא ענה והוסיף: "אל תלמד ממני. חוץ מזה, כשתגיע למעמד של פרופסור תוכל לעשן".

אילו מגמות אתה צופה בתחום האימון בשנים הקרובות?
היום ברור שלא מדובר בטרנד חולף. תחום האימון השתרש חזק, ממשרדי ממשלה דרך חברות מובילות ועד אוניברסיטאות, שכולן פחות או יותר קשורות למתודה. היום האבק שוקע ונשארים האנשים הרציניים. כמו בכל ענף, העתיד של התחום הוא התמקצעות. 

כבוגר שמהווה מודל לחיקוי, האם תוכל להמליץ לסטודנטים שלנו כיצד להפיק את המירב מלימודיהם ולהצליח בקריירה?
הטעות הגדולה ביותר היא להתייחס למה שהסטודנט רואה סביבו כנתון. אין טעות חמורה מזו. להגיד משפטים נוראיים כמו: "ככה זה. אלה הם החיים וכך מקובל לעשות". מתייעצים איתי הרבה סטודנטים שעובדים, לומדים, מתמודדים עם שכר לימוד והחלטות רבות. רובם נגועים במחלת החיים הנורמטיביים, ואינם פועלים מחוץ לנורמות המקובלות. במקום לחשוב, הם עושים כמו כולם. באחת השיחות שהיתה לי, סטודנטים סיפרו לי כי הם שוכרים יחד דירה, וכל אחד משלם 1700 ₪. אמרתי להם: "עזבו את המקובל. חשבו כמה אתם רוצים לשלם על שכירות בחודש - אפשר גם 600 ₪. בואו ננסה לחשוב איך עושים את זה". אז עלה רעיון לשכור וילה בדניה, לשמונה שותפים. לכל אחד יש חדר, וכולם חולקים בריכה קטנה בחצר. איזה סטודנט יעלה על דעתו לגור בוילה בדניה? רוב בני האדם חיים עם פתרונות לא כל כך חכמים, ומתלוננים כל הזמן. הרוב הוא מורה גרוע. הנורמה היא לא מורה. הנורמה היא משהו שצריך לאתגר את החשיבה. 

מה שחשוב לי לומר לסטודנטים היום - ההחלטה מה ללמוד לא משפיעה על מה שתעשו בחיים. מה שצריך לעשות זה בדיוק הפוך. תקופת הלימודים היא תקופה של היתוך ובנייה. זו תקופת ההנאה הגדולה ביותר, זה התקופה של השיעור הגדול.